רק לפני שלוש שנים בינה מלאכותית היתה אחת הסוגיות המרכזיות בשביתות הגדולות בהוליווד. היום האולפנים וחברות הסטרימינג כבר משקיעים בה מאות מיליוני דולרים ומשלבים אותה בהפקת סרטים וסדרות, בזמן שיוצרים ואיגודים ממשיכים להזהיר מהשלכותיה. המאבק כבר אינו רק על כניסת ה-AI לקולנוע, אלא על הדרך שבה ישתמשו בו ומי ישלוט בתוצאה.
היחסים בין הוליווד לבינה מלאכותית מלאים בסתירות. שחקנים, תסריטאים ובמאים ממשיכים להזהיר מפגיעה ביצירה ובמקומות העבודה, אבל מאחורי הקלעים AI הופך בהדרגה לחלק מתהליכי העבודה בתעשייה.
הרגישות עדיין גבוהה. השנה עוררה סערה Punky Duck, סדרת אנימציה שתוכננה במסגרת GenAI Creators’ Fund, יוזמה של Amazon MGM Studios ו-AWS לעידוד יצירה באמצעות AI. היוצר חורחה גוטיירס פרש מהפרויקט זמן קצר לאחר ההכרזה. לדבריו, הוא קיבל איומים על חייו ואף כתובת ביתו פורסמה ברשת.
מאות מיליוני דולרים נכנסים לתמונה
במקביל, הכסף הגדול כבר זורם לתחום. נטפליקס רכשה במרץ את InterPositive, חברת טכנולוגיית קולנוע שהקים בן אפלק. ביולי נחשף בדיווח רגולטורי כי שילמה עבורה כ־587 מיליון דולר במזומן.
החברה מפתחת כלי AI שנועדו לפתור בעיות בתהליך ההפקה והפוסט־פרודקשן, ובהן השלמת שוטים, החלפת רקעים ותיקוני תאורה – פעולות שבדרך המסורתית עלולות לדרוש צילום נוסף, זמן וכסף.
נטפליקס דיווחה כי במהלך השנה נעשה שימוש כלשהו ב-AI גנרטיבי בכ־300 כותרים שלה. אין פירוש הדבר שהסרטים והסדרות האלה נוצרו באמצעות AI, אלא שהטכנולוגיה שולבה בחלק מתהליך העבודה.
בסדרה התיעודית The American Experiment, למשל, שולבו 17 דקות של קטעי וידאו ששופרו באמצעות AI. לדברי מנכ"ל נטפליקס המשותף טד סרנדוס, הקטעים הופקו במחצית מהעלות ובפי שניים מהמהירות לעומת החלופות הקודמות.
גם A24, אולפן המזוהה דווקא עם קולנוע ייחודי ויוצרים עצמאיים, הודיע ביוני על שיתוף פעולה עם Google DeepMind לפיתוח דרכים חדשות לשימוש ב-AI בקולנוע. לפי דיווח של Los Angeles Times, גוגל גם השקיעה כ־75 מיליון דולר ב-A24.
מודעות הדרושים חושפות את המגמה
דרך מעניינת להבין את השינוי היא להסתכל על מודעות הדרושים. בדיקה של Los Angeles Times בסוף יוני מצאה שכ־30 מתוך כ־250 משרות פעילות שנבדקו בשבע חברות קולנוע וטלוויזיה היו קשורות ככל הנראה ל-AI.
לא כולן עסקו ביצירת סרטים. חלקן נגעו גם לשיווק, הפצה וניתוח קהלים. אבל הכיוון ברור: חברות הבידור בונות יכולות AI בתוך הארגון.
באופן אירוני, הן מגייסות במקביל גם עובדים העוסקים בהגנת התוכן והקניין הרוחני שלהן מפני שימוש בלתי מורשה באמצעות AI.
הוליווד מטמיעה את הטכנולוגיה ובאותו זמן מנסה להציב לה גבולות.
לא בהכרח להחליף את השחקן
נכון לעכשיו, חלק גדול מהשינוי מתרחש בשימושים הרבה פחות דרמטיים מסרט שנוצר כולו בלחיצת כפתור: יצירת רקעים, תיקוני תאורה, השלמת שוטים, אפקטים חזותיים, סטוריבורד והתאמת תוכן מפורמט אופקי למסכים אנכיים.
אבל ההשפעה המצטברת עשויה להיות משמעותית. סצנה שבעבר דרשה לוקיישן, ניצבים, ציוד וצוות גדול עשויה במקרים מסוימים להפוך לעבודת פוסט־פרודקשן מצומצמת יותר.
מצד אחד, הדבר יכול לאפשר ליוצרים קטנים להפיק דברים שבעבר לא יכלו להרשות לעצמם. מצד שני, אם חלק מהעבודה יתבצע בפחות זמן ובידי פחות אנשים, מקצועות מסוימים בתעשייה עלולים להיפגע.
השחקנים רוצים כללים ברורים
החשש המרכזי של שחקנים אינו רק שה-AI יחליף אותם, אלא שהדמות, הקול או הביצועים שלהם ישמשו ללא אישור מתאים.
אלכסנדרה שאנון מסוכנות השחקנים CAA מגדירה את הדרישה באמצעות שלושה עקרונות: הסכמה, שליטה ופיצוי – Consent, Controls, Compensation.
במקביל, ההסכם שאושר השנה על ידי SAG-AFTRA, איגוד השחקנים האמריקאי, מחזק את ההגנות על כפילים דיגיטליים ומגביל שימוש במבצעים סינתטיים. במילים אחרות, לצד אימוץ הטכנולוגיה מתפתח גם ניסיון לקבוע את הגבולות שלה.
ועדיין יש ניסויים שנוגעים ישירות בלב המקצוע. טילי נורווד, דמות שנוצרה באמצעות AI והוצגה כשחקנית וירטואלית, אמורה על פי תוכנית שהוכרזה להשתתף בסרט באורך מלא בשם Misaligned. הניסוי הזה ממחיש עד כמה AI עשוי בעתיד לטשטש אפילו את ההגדרה של שחקן.
AI כתגובה גם ליוטיוב ולטיקטוק
הוליווד מתמודדת במקביל עם שינוי עמוק בהרגלי הצפייה. צעירים מבלים זמן רב ביוטיוב, בטיקטוק ובשירותי וידאו קצר, ובמקביל צומחת תעשיית המיקרו־דרמות המיועדות למסך הטלפון.
AI כבר משמש לזיהוי סצנות בתוך תוכן קיים, לחלוקה מחדש של סרטים וסדרות לקטעים ולהתאמת וידאו אופקי לפורמט האנכי של הסמארטפון. לכן הטכנולוגיה אינה רק דרך אפשרית להוזיל הפקות. היא גם כלי בתחרות של הוליווד על תשומת הלב של הצופה.
האימוץ כבר החל
הוליווד רחוקה מהסכמה לגבי מקומה של הבינה המלאכותית. ההתנגדות מצד יוצרים נמשכת, שאלות זכויות היוצרים רחוקות מפתרון והחשש מפגיעה במשרות ממשי.
אבל קשה להתעלם מהמגמה. נטפליקס משקיעה מאות מיליוני דולרים ומשלבת AI במאות כותרים, Google DeepMind משתפת פעולה עם A24, אמזון ו-AWS מקדמות כלים ליוצרים והאולפנים מגייסים אנשי AI.
האימוץ כבר החל. המאבק הבא יהיה על האופן שבו הטכנולוגיה תשנה את הוליווד: האם היא בעיקר תעניק ליוצרים יכולות שבעבר היו שמורות להפקות עשירות, או תשמש בעיקר לצמצום עלויות, צוותים ומשרות.
סביר שנראה קצת משתי האפשרויות.
המאמר מבוסס בין היתר על כתבת The Economist מאוגוסט 2026, שפורסמה ב־TheMarker ב־6 באוקטובר 2026, ועל דיווחים ומידע של Netflix, Google DeepMind, Los Angeles Times ו-SAG-AFTRA.