דיוויד אוטור מ-MIT, אנטון קורינק מאוניברסיטת וירג'יניה ומרתה גימבל מ-Yale התיישבו לנתח את אותה מציאות בדיוק — ופרשו שלוש תחזיות הפוכות. אוטור אופטימי וצופה שה-AI ייצר עיסוקים חדשים כפי שהמחשוב יצר בעבר; קורינק חושש שחלקה של העבודה בהכנסה הלאומית יצנח מתחת ל-50%; וגימבל טוענת שרוב העבודות האנושיות מבולגנות מכדי שיאוטמטו, ושדווקא הביקוש למגע אנושי יגן עליהן. מתחת לכל המספרים מסתתרת הנחת יסוד אחת שמפצלת אותם — האם האדם דומה לסוס שערכו הכלכלי נמחק, או שהוא זה שמחליט.
אנטון קורינק מציג את הקצה הפסימי. לטענתו, מאז המהפכה התעשייתית העבודה האנושית הפכה למשאב הנדיר, והשכר במדינות המפותחות זינק פי עשרים בעקבות זאת. אבל ברגע שמערכות ידעו לבצע גם פעולות קוגניטיביות וגם פיזיות ברמה אנושית — בני האדם מפסיקים להיות נדירים. חלקה של העבודה בהכנסה הלאומית, כ-60% כיום, צפוי לרדת מתחת ל-50% בתוך חיינו, אולי הרבה יותר. ההשלכה: ייתכן שנצטרך מנגנוני חלוקת הכנסה חדשים, כאלה המנותקים לחלוטין מהערך השוקי של העבודה של כל אחד מאיתנו.
דיוויד אוטור דוחה את תרחיש הקטסטרופה. הטכנולוגיה מאטמטת, משלימה, וגם יוצרת עיסוקים חדשים לגמרי — היום יש בארה"ב רבע מיליון מדעני נתונים בתפקיד שכלל לא היה קיים לפני עידן המחשוב. במקום להתמקד באובדן משרות, כדאי לחשוב כיצד לרתום את הטכנולוגיה לצרכים בלתי מסופקים ברפואה ובחינוך. הנקודה היחידה המדאיגה אותו באמת אינה כלכלית: הבינה המלאכותית מיטיבה עם אוטוקרטיה ודיסאינפורמציה יותר מאשר עם דמוקרטיה.
מרתה גימבל, מנהלת ה-Budget Lab באוניברסיטת ייל, מציבה על השולחן את מה שאנשי הטכנולוגיה נוטים לפספס — הביקוש האנושי לאנושיות. רוב העבודות במציאות מבולגנות ומורכבות, וקשה מאוד לתרגם אותן לפרמטרים הניתנים למיטוב. פסנתרנים אוטומטיים קיימים כבר יותר ממאה שנה, ועדיין ממשיכים להעסיק פסנתרנים חיים. יש טעם אנושי מובהק שלא נעלם גם כשהמכונה משתפרת.
למרות המחלוקת, שלושתם מצביעים על אותה קבוצת סיכון: עובדי הצווארון הלבן. לא כולם ייעלמו מחר, אבל הלחץ התחרותי להחליף אותם יהיה עצום — והסיכון חמור במיוחד לעולם המתפתח, שם עבודות בק-אופיס רבות מבוצעות בשכר נמוך.
הפער בין הנבואות אינו נובע ממחלוקת על הנתונים אלא מהנחת יסוד שונה לגבי טבע האדם. קורינק מדמה את מצבנו לזה של הסוסים, שערכם הכלכלי נמחק עם מנוע הבעירה. תשובתו של אוטור חדה: בני אדם אינם סוסים — אנחנו אלה שמחליטים. ההיסטוריה מלמדת שכל מהפכה טכנולוגית הסתיימה עד היום ביותר עבודה, לא בפחות. השאלה אם הפעם באמת שונה תוכרע לא במעבדות אלא בבחירות שנעשה בעצמנו.