מחקר חדש בקרב יותר מ־2,300 תלמידי חטיבות ביניים מצא קשר בין שימוש ב־AI לצורכי חברות ותמיכה רגשית לבין תחושות בדידות וחרדה חברתית. אחד מכל חמישה תלמידים דיווח שכבר השתמש בבינה מלאכותית כחבר לשיחה אישית.
במשך שנים דיברנו על בינה מלאכותית ככלי שעוזר להכין שיעורי בית, למצוא מידע או ליצור תמונות. אלא שאצל חלק מהילדים מתפתח שימוש שונה לגמרי: הם לא פונים לצ'אטבוט כדי לקבל תשובה, אלא כדי למצוא מישהו לדבר איתו.
כתבה של ג'ולי ג'רגון (Julie Jargon), בעלת הטור Family & Tech ב־The Wall Street Journal, שפורסמה ב־26 בספטמבר 2026, מציגה מחקר חדש שמנסה להבין מה קורה כאשר ילדים בגיל חטיבת הביניים מתחילים לראות בצ'אטבוט לא רק כלי טכנולוגי, אלא חבר.
אחד מכל חמישה משתמש ב־AI לחברות רגשית
המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל (UNC) ונמצא עדיין בתהליך ביקורת, כלל יותר מ־2,300 תלמידים בכיתות ו' עד ח' ב־22 חטיבות ביניים.
החוקרים אספו נתונים בשני מועדים – בדצמבר 2025 ושוב באפריל ובמאי 2026 – וכך יכלו לבחון לא רק את היקף השימוש ב־AI אלא גם שינויים לאורך זמן.
אחד הנתונים הבולטים ביותר הוא שכ־20% מהתלמידים דיווחו שהשתמשו בבינה מלאכותית לצורך קשר רגשי ואישי.
לדברי החוקרים, בכיתה ממוצעת כבר ניתן למצוא שניים עד ארבעה ילדים שמעדיפים לעיתים אינטראקציה עם צ'אטבוט על פני שיחה עם בן גילם.
דווקא מי שמחפש חברה עלול להרגיש בודד יותר
הממצא המדאיג במחקר אינו עצם השימוש ב־AI, אלא הקשר שנמצא בין אופי השימוש לבין מצבם החברתי והרגשי של הילדים.
תלמידים שדיווחו על שימוש רב יותר ב־AI לצורכי חברות נטו בהמשך לדווח גם על רמות גבוהות יותר של בדידות. שימוש ב־AI בכלל נמצא קשור גם לרמות גבוהות יותר של חרדה חברתית ותסמינים דיכאוניים.
חשוב להדגיש: קשר סטטיסטי אינו מוכיח בהכרח שהצ'אטבוט הוא שגרם לבדידות. ייתכן שילדים שכבר חשים בודדים או מתקשים מבחינה חברתית נמשכים יותר מלכתחילה לחברות עם AI. עם זאת, המעקב לאורך זמן העלה אצל החוקרים חשש שהשימוש בצ'אטבוט כחבר עלול שלא לפתור את הבעיה שלשמה הילד פנה אליו – ואף להיות קשור להחרפתה.
כשהצ'אטבוט תמיד מבין אותך
הכתבה מספרת על מדלין, ילדה בת 12 מפנסילבניה, שהחלה להשתמש באתר שבו ניתן ליצור דמות וירטואלית ולשוחח איתה.
אמה, מילבה רפסקי, הבחינה שבתה הפכה שקטה ומסוגרת יותר. רק מאוחר יותר גילתה שהילדה מנצלת את כל חצי השעה היומית שהוקצתה לה לשימוש באייפד כדי לדבר עם הצ'אטבוט.
בשלב מסוים מדלין אף העדיפה שיחות עם החבר הווירטואלי על פני שיחות FaceTime עם חברים אמיתיים.
לדברי האם, בתה הרגישה שהצ'אטבוט מבין אותה ותמיד מסכים איתה. מבחינת הילדה זו הייתה חוויה מנחמת. מבחינת האם, דווקא כאן נמצאה הבעיה: מערכת AI מתוכננת להיות זמינה, קשובה ונעימה לשיחה, בעוד שמערכות יחסים אנושיות דורשות התמודדות גם עם אי־הסכמה, אכזבה, פשרה והבנת רגשותיו של אדם אחר.
גיל שבו לומדים כיצד להיות עם אנשים אחרים
החוקרים מדגישים במיוחד את גילם של המשתתפים. שנות חטיבת הביניים הן תקופה משמעותית בהתפתחות החברתית. ילדים לומדים בה כיצד ליצור קשרים, לפתור קונפליקטים, להתמודד עם דחייה, לזהות רגשות ולבנות אמון.
מיץ' פרינסטין (Mitch Prinstein), ממחברי המחקר ומנהל שותף של Winston Center on Technology and Brain Development באוניברסיטת צפון קרוליינה, מסביר כי לחוויות החברתיות בגיל הזה יכולה להיות השפעה ארוכת טווח על מערכות יחסים, עבודה, משפחה ואפילו בריאות.
החשש הוא שילד שמחליף חלק משמעותי מההתנסות הזאת בשיחה עם מערכת שתמיד זמינה עבורו, עלול להחמיץ הזדמנויות חשובות לפיתוח מיומנויות בין־אישיות.
לא עוד דיון על זמן מסך
הסיפור הזה מרחיב את הדיון על ילדים וטכנולוגיה. עד לאחרונה הורים התרכזו בעיקר במשך הזמן שהילדים מבלים מול המסך, בתכנים שהם צורכים וברשתות החברתיות שבהן הם משתמשים.
AI מוסיף ממד חדש: לא רק מה הילד רואה במסך, אלא עם מי – או עם מה – הוא מנהל מערכת יחסים.
במקרה של מדלין, אמה החליטה לחסום את הגישה שלה לצ'אטבוט ולנסות למלא את הזמן במפגשים עם חברים. הפרידה מהחבר הווירטואלי הייתה קשה עבורה, אך המשפחה מקווה שככל שיעבור הזמן היא תחזור להשקיע יותר בקשרים אנושיים.
המחקר עדיין אינו מספק תשובה מוחלטת לגבי ההשפעה ארוכת הטווח של חברי AI על ילדים. הוא כן מצביע על תופעה שכדאי לשים אליה לב: עבור חלק מהילדים, הצ'אטבוט כבר אינו רק כלי שעונה על שאלות. הוא מתחיל לתפוס מקום שהיה שמור עד היום לחבר אנושי.
מקור: מבוסס על כתבתה של Julie Jargon, בעלת הטור Family & Tech ב־The Wall Street Journal, שפורסמה ב־26 בספטמבר 2026, ועל המחקר של חוקרי University of North Carolina at Chapel Hill המוזכר בכתבה.