מה יקרה לכלכלה כאשר בינה מלאכותית תוכל לבצע חלק גדול מהעבודה שמבצעים כיום בני אדם? מחקר חדש של Anthropic מנסה להתמודד עם השאלה באמצעות שלושה תרחישים שונים מאוד – החל מעולם שבו AI הוא בעיקר כלי עזר לעובדים, ועד עולם שבו כמעט כל עבודת הידע עוברת למכונות.
Anthropic אינה טוענת שאחד התרחישים אכן יתרחש. המטרה היא להמחיש עד כמה התוצאה תלויה בשלושה גורמים מרכזיים: קצב השיפור של המודלים, מהירות האימוץ שלהם בארגונים, ובעיקר – האם הם ישמשו כדי לסייע לעובדים או כדי להחליף אותם.
תרחיש ראשון: AI כמו האינטרנט
בתרחיש המתון ביותר, הבינה המלאכותית הופכת למעין שותף חכם לעבודה. היא כותבת, מנתחת, מסכמת, מתכנתת ומסייעת בקבלת החלטות, אך בני האדם נשארים במרכז.
ההשפעה הכלכלית במקרה כזה עשויה להזכיר את מהפכת האינטרנט: עלייה אמיתית בפריון ובצמיחה, אבל לא זינוק דרמטי בן לילה. חברות מטמיעות את הטכנולוגיה בהדרגה, תפקידים משתנים, חלקם נעלמים ואחרים נוצרים.
זהו למעשה עולם מוכר למדי – רק עם כלי עבודה חזקים בהרבה.
תרחיש שני: AI עושה מחצית מעבודת הידע
כאן השינוי כבר עמוק הרבה יותר. לפי התרחיש, עד 2030 מערכות AI מסוגלות לבצע באופן אוטונומי כמחצית מעבודת הידע.
ההשפעה על הכלכלה משמעותית: קצב הצמיחה עשוי להגיע לכפליים מהקצב הרגיל. אלא שהרווחים אינם מתחלקים באופן שווה.
השכר של עובדי הידע עלול להיתקע, בעוד עובדים בתחומים שפחות חשופים לאוטומציה עשויים דווקא ליהנות מעלייה בהכנסות.
התרחיש הזה מציב סימן שאלה גדול במיוחד מעל מקצועות משרדיים – תוכנה, פיננסים, משפטים, שיווק, ייעוץ, מחקר ותפקידים רבים נוספים המבוססים בעיקר על עיבוד מידע.
התרחיש השלישי: כלכלה עשירה בהרבה – עם הרבה פחות עובדים
התרחיש הקיצוני של Anthropic כמעט קשה לדמיון.
ה-AI הופך לטוב מבני אדם כמעט בכל משימת ידע ומבצע את רוב העבודה באופן אוטונומי. במקביל, המשק אינו מצליח לייצר מספיק מקצועות חדשים שיחליפו את אלה שנעלמו.
התוצאה הכלכלית לכאורה מדהימה: צמיחת התמ"ג מגיעה לכ-15% בשנה. בקצב כזה הכלכלה מכפילה את גודלה בערך אחת לארבע וחצי שנים.
אלא שמאחורי השפע מסתתרת בעיה עצומה: האבטלה עלולה לטפס לרמות גבוהות בהרבה מאלו המוכרות ממיתון רגיל.
נוצר כאן פרדוקס שלא היה מוכר בהיסטוריה הכלכלית המודרנית: חברה שמייצרת עושר אדיר, בזמן שחלק גדול מבני האדם כבר אינו נחוץ כדי לייצר אותו.
אבל מי יקנה את כל מה שה-AI מייצר?
גם Anthropic מדגישה שהמודל שלה הוא פישוט משמעותי של המציאות.
החישובים מתמקדים בעיקר בצד ההיצע – כמה יותר ניתן לייצר בזכות AI. הם אינם מתמודדים באופן מלא עם השאלה מה יקרה לביקוש.
אם מיליוני אנשים יאבדו את עבודתם או שחלק משמעותי מהכנסתם ייעלם, כוח הקנייה שלהם יקטן. ואז עולה שאלה בסיסית: מי יקנה את כל המוצרים והשירותים שהכלכלה האוטומטית מסוגלת לייצר?
המודל גם אינו כולל באופן מלא תגובות ממשלתיות, מחזורי עסקים, זעזועים בשווקים הפיננסיים או סיכונים חריגים הקשורים ל-AI.
200 כלכלנים ומנהלים כבר מבקשים להתכונן
הדיון אינו נשאר רק בתוך Anthropic.
ביולי חתמו יותר מ-200 כלכלנים, חוקרים ומנהלים על מכתב הקורא למקבלי החלטות להתחיל כבר עכשיו לחקור את ההשלכות הכלכליות של AI ולבנות מנגנוני הגנה מתאימים.
בין החותמים היו מנכ"ל Google לשעבר אריק שמידט, המשקיע ריד הופמן והכלכלנים ג'וזף שטיגליץ, פול קרוגמן ודרון אג'מולו.
הם הזהירו מפני שינוי כלכלי שעשוי להיות גדול אפילו מהמהפכה התעשייתית.
ויש גם מי שחושב שהתחזיות מוגזמות
לא כל הכלכלנים משתכנעים מתרחישי הצמיחה האדירים.
הכלכלנים בן מול ואלכס אימאס טוענים כי צמיחה דו-ספרתית מתמשכת בעשור הקרוב דורשת שרשרת ארוכה של הנחות אופטימיות במיוחד.
כדי להגיע להתפוצצות כלכלית כזו, האוטומציה צריכה להתפשט מהר בהרבה מטכנולוגיות קודמות, הביקוש צריך להמשיך לצמוח, הציבור והחברות צריכים לסמוך על מערכות AI, ולא פחות חשוב – AI יצטרך להתחיל לסייע בפיתוח הדורות הבאים של AI ולזרז בכך גם את המחקר עצמו.
מספיק שאחד מהתנאים האלה יתפתח לאט יותר, והתוצאה תהיה הרבה פחות דרמטית.
הטכנולוגיה רצה. הארגונים הולכים
אולי הנקודה החשובה ביותר נמצאת דווקא בפער שבין יכולת טכנולוגית לאימוץ בפועל.
ג'ק קלארק, ממייסדי Anthropic וראש Anthropic Institute, מעריך שהטכנולוגיה עצמה תמשיך להשתפר בקצב מהיר מאוד, אך חדירתה לכלכלה תהיה איטית יותר מכפי שרבים בתעשיית הטכנולוגיה מניחים.
הנתונים הקיימים מספקים לכך תמיכה מסוימת. לפי מדד AI של Ramp שהובא ב-Fortune, שיעור האימוץ העסקי עלה באוגוסט ב-0.4 נקודת אחוז בלבד והגיע ל-56.1%.
כלומר, גם אם המודל הבא מסוגל לבצע עבודה שבעבר דרשה עובד מיומן, עדיין צריך לשנות תהליכים, מערכות מידע, נהלים, אחריות ארגונית ותרבות ניהולית כדי שהיכולת הזאת תהפוך לפריון אמיתי.
ומה חושבים העובדים עצמם?
בסקר נלווה שערכה Anthropic בקרב כמעט 11 אלף אנשים התקבלה תמונה מעורבת.
הציבור מאמין שה-AI אכן יביא לשיפור בפריון, אך במקביל חושש מהמחיר שישלמו עובדים במקצועות החשופים במיוחד לטכנולוגיה.
הדאגה בולטת במיוחד ביחס לצעירים ולמשרות התחלתיות. אם AI מסוגל לבצע חלק גדול מהמשימות שבעבר נתנו לעובד צעיר את ההזדמנות הראשונה שלו לצבור ניסיון, עלולה להיווצר בעיה חדשה: איך בכלל נכנסים לשוק העבודה?
השאלה אינה רק כמה AI יהיה חכם
הדיון סביב AI מתמקד בדרך כלל בשאלה איזה מודל חזק יותר, כמה טוב הוא כותב קוד או האם הוא כבר מסוגל לבצע משימות מורכבות באופן עצמאי.
המחקר של Anthropic מעלה שאלה גדולה יותר.
ייתכן שהגורם שיקבע את עתיד הכלכלה לא יהיה רק כמה חכמה תהיה הבינה המלאכותית, אלא מה אנחנו נחליט לעשות עם העבודה האנושית כאשר היא כבר לא תהיה הדרך היחידה לייצר ערך כלכלי.
בתרחיש אחד AI הוא עוד מהפכה טכנולוגית שמגדילה את הפריון. בתרחיש אחר הוא משנה את שוק העבודה מן היסוד. ובתרחיש הקיצוני ביותר הוא מאלץ אותנו להפריד בין שני דברים שבמשך מאות שנים היו קשורים זה בזה: עבודה והכנסה.
הטכנולוגיה אולי תוכל לייצר את השפע. השאלה הקשה הרבה יותר תהיה כיצד מחלקים אותו.
מקור: Fortune, מ 10 בספטמבר 2026, על בסיס מחקר של Anthropic.