מתוך מאמר דעה שפורסם ב-New York Times ב-29 ביוני 2026, מאת ג'ניפר האריס, לשעבר בכירה כלכלית בבית הלבן.
ההנחה הרווחת היא שהבום של ה-AI מחזיק את הכלכלה האמריקאית מעל המים. המאמר הופך את התמונה: השקעות הענק מתחילות להרעיב את שאר ענפי המשק. הבינה המלאכותית, לפי הטענה, לא רק מפצה על החולשה אלא מהווה חלק מהסיבה לה.
דיור. קרקעות שיועדו לבנייה למגורים נמכרות ליזמי מרכזי נתונים. בפרובינס וויליאם שבווירג'יניה, יזם שקנה קרקע בכ-50 מיליון דולר מכר חלק ממנה ל-Amazon תמורת 700 מיליון. ליד דאלאס זינקו מחירי קרקע עד פי 17 בתוך שלוש שנים.
תעשייה. ההשקעה בבנייה תעשייתית צנחה, בעוד בניית data centers עלתה בכ-30% בשנה. פרויקטים של אנרגיה מתחדשת ותשתיות טעינה לרכב חשמלי נתקעים.
הון סיכון. חברות AI בלעו כמעט שני שלישים מכלל הון הסיכון העולמי ב-2025, לעומת כ-30% ב-2022. מימון לסטארטאפים בלי ניחוח AI צנח לשפל של עשור.
אינפלציה. המחסור בשבבים מייקר מוצרי צריכה. Apple העלתה מחירי Mac ו-iPad ב-200 דולר ויותר, ו-Tim Cook כינה זאת בלתי נמנעת בגלל עלויות זיכרון מזנקות.
המאמר מזכיר את בום הרכבות במאה ה-19 ואת בועת הדוט-קום. בשני המקרים ההשקעה משכה הון אדיר מהכלכלה הישנה, ובשניהם התועלת האמיתית הגיעה רק שנים אחר כך — אחרי מיתון. הרכבת בנתה בסוף את המערב, האינטרנט יצר תעשיות שלמות, אך הדרך לשם גבתה מחיר.
החידוש בטענה אינו הוויכוח המוכר על מקומות עבודה או על בטיחות, אלא המיקוד בעלות ההזדמנות של ההון עצמו. השאלה הנותרת אינה אם הבינה המלאכותית מצדיקה את ההשקעה, אלא מה מוקרב בדרך — והאם מקבלי ההחלטות ינהלו את הבום או ימתינו עד שיתפוצץ.