ראשי חדשות קורסי AI אודות צור קשר
← חזרה למאמרי בינה מאמרי בינה

עתיד העבודה בעידן ה AI שישה עשר כלכלנים בכירים מנסים לחזות איך תושפע התעסוקה

שישה־עשר מבכירי הכלכלנים בעולם — בהם חתן פרס נובל, חוקרים בחזית הדיון על בינה מלאכותית ויועצים ממשלתיים בכירים לשעבר — נשאלו כיצד ה-AI ישנה את שוק העבודה בחמש השנים הקרובות. הם נחלקו כמעט בכל שאלה, מלבד אחת: התפוקה תזנק.

על נקודה אחת אין עוררין — כל המשיבים שענו הסכימו שה-AI יגדיל באופן משמעותי את פריון העבודה. מכאן ואילך הקונצנזוס מתפורר. על השאלה המטרידה ביותר — האם ה-AI ימחק יותר משרות מכפי שייצור — הדעות מתפצלות לכל עבר.

15 מתוך 15
צופים זינוק בפריון
8
מאזן משרות ללא שינוי
5
צופים אובדן משרות נטו
2
צופים צמיחה נטו

דארון אג'מוגלו, חתן נובל מ-MIT, מציב את התרחיש הקודר: העובדים שיוחלפו יפסידו, ואי-השוויון יגבר — בדומה לפגיעה ארוכת-הטווח שחוללו היבוא מסין ואימוץ הרובוטים, פגיעות שהתרכזו בשווקים מקומיים מסוימים. מנגד, דיוויד דמינג מהרווארד מזכיר שהתשובה תלויה באלטרנטיבה: מרכזניות הטלפון נעלמו כמעט בן-לילה עם המעבר לחיוג אוטומטי, אך הנשים הצעירות שהיו הופכות למרכזניות נעשו במקום זאת סטנוגרפיות, מזכירות ומלצריות. בני האדם, לדבריו, הם הטכנולוגיה הרב-תכליתית האולטימטיבית.

דיוויד אוטור, גם הוא מ-MIT, מחדד את העיקרון: אם הדברים יסתדרו, נהיה עשירים ופרודוקטיביים בהרבה — אך השאלה אם הרווחים יחולקו בהגינות אינה תלויה בטכנולוגיה אלא במוסדות ובמדיניות שנבנה. ארה"ב, הוא מזכיר, אינה מצטיינת היסטורית בכך, והמסר העולה כיום מוושינגטון ומעמק הסיליקון הוא בעיקר לתת לזה לדהור ויהי מה.

ההיפוך ההיסטורי

בניגוד לכל גל טכנולוגי קודם שפגע קודם כול בעבודת הכפיים, הגל הנוכחי מכוון ישירות אל הצווארון הלבן. ג'סטין וולפרס מאוניברסיטת מישיגן מתאר זאת בחדות — הוא מבין כעת מה חשו עובדי הצווארון הכחול בשנות השבעים.

אוטור מוסיף הבחנה מעשית על מהירות ההחלפה. השוו בין נהג משאית למוקדן: שתי קבוצות בגודל דומה, אך נהגי המשאיות משתכרים יותר. להחליף נהג משאית פירושו להחליף את ההון הפיזי העצום — את המשאיות עצמן — ולכן הצי הקיים יישאר בשירות עוד עשור או שניים. להחליף מוקדן, לעומת זאת, דורש רק עדכון תוכנה.

על השאלה למי ה-AI יזיק ולמי יועיל, אג'אי אגראוול מטורונטו פוסק: קריירות מבוססות שיפוט — תכנון אסטרטגי, החלטות רפואיות ומחקר מדעי — יקבלו דחיפה אדירה, ואילו תפקידים שכל תפוקתם מוצר קוגניטיבי סטנדרטי שהמכונה יודעת לשכפל — קוד בסיסי, חשבונאות שגרתית או copywriting ברמת כניסה — נמצאים בסכנה. ניקולס בלום מסטנפורד מצביע על הקורבן הראשון: האופשורינג. חברות המעבירות תכנות, מוקדים ועיבוד שכר להודו ולפיליפינים כבר רואות ירידה חדה בביקוש.

מקצועות שירוויחו לפי הכלכלנים
רפואה חינוך פיננסים מחקר מדעי תפקידי שיפוט אסטרטגי
לסיכום

המסר העקבי מן הסקר ברור: הטכנולוגיה עצמה לא תקבע מי ירוויח — המוסדות, המדיניות והבחירות האישיות יכריעו. ההיסטוריה מלמדת שגלי טכנולוגיה הופכים בסופו של דבר את כולם לעשירים יותר, אך המהפכה התעשייתית הותירה את השכר הריאלי הממוצע תקוע ארבעה עשורים. העצה החוזרת בפי הכלכלנים פרקטית להפתיע — מי שילמד לתפעל את הכלים, יחדד את כושר השיפוט שלו ויהפוך לאדם הבקיא ביותר ב-AI בסביבת עבודתו, לא רק ישרוד את הגל הזה אלא ירכב על ראשו.

מבוסס על סקר שערך The Wall Street Journal מאת Te-Ping Chen ו-Justin Lahart