ב-28 באפריל פרסם בית המשפט בהאנג'או, בירת חבל ז'ג'יאנג ומרכז AI בולט בסין, פסיקה שמסמנת קו אדום חדש בעידן האוטומציה. בלב הסיפור עומד עובד אחד בלבד שזהותו לא נחשפה ומכונה ג'ואו. הוא הצטרף לחברת טכנולוגיה סינית בנובמבר 2022 בשכר של 25,000 יואן לחודש — בערך 13,500 שקל — ועיסוקו היה בקרת איכות לפלטים של מודלי שפה גדולים. ב-2024 החברה החליטה שהמודלים השתפרו דיים כדי שאלגוריתם יחליף אותו, הציעה לו תפקיד אחר עם הפחתה של 40% בשכר, וכשסירב — פיטרה אותו.
ג'ואו פנה לבוררות וניצח. החברה ערערה לבית משפט מחוזי, הפסידה. ערערה שוב לערכאה הגבוהה יותר, ושוב הפסידה.
סעיף 40 לחוק החוזה הסיני מאפשר לפטר עובד רק במקרה של שינוי מהותי בנסיבות אובייקטיביות שהופך את החוזה לבלתי-ניתן ליישום — מצב שמכוון בדרך כלל למשברים בלתי-צפויים, אסונות טבע או מיזוגים. בית המשפט פסק שהחלטת חברה להחליף עובד ב-AI היא בחירה עסקית רצונית, לא אירוע חיצוני בלתי-צפוי. החברה בחרה לשנות אסטרטגיה — אבל אסור לה להעביר את עלות הבחירה הזו לעובד.
זה לא תקדים בודד. ב-26 בדצמבר 2025 כבר פסק בית המשפט בבייג'ינג טובת עובד אחר, איש בשם ליו, שעבד באיסוף ידני של נתוני מפות וחברתו עברה לאוטומציה מלאה. גם שם נקבע שמעבר ל-AI הוא החלטה צפויה ומחושבת של ההנהלה — לא נסיבה אובייקטיבית שמצדיקה פיטורים.
על הרקע הגלובלי, התמונה מתחדדת. בארבעת החודשים הראשונים של 2026 פוטרו ברחבי העולם כ-78 אלף עובדי הייטק, וכמעט חצי מהם בגלל AI לפי הצהרות החברות עצמן. ענקיות הטכנולוגיה הובילו את המגמה.
בארצות הברית הצעת חוק שתחייב חברות לדווח רבעונית כמה עובדים פוטרו בגלל AI הוגשה — ולא צפויה לעבור. באיחוד האירופי, חוק ה-AI מסווג מערכות AI לקבלת החלטות העסקה כסיכון גבוה אבל לא אוסר פיטורים בגלל AI. אין במערב מקבילה לעיקרון שסין קבעה.
המתח הפנים-סיני כאן עוצמתי במיוחד. בייג'ינג דוחפת את התעשייה לאמץ AI במלוא הקצב, ושיעור האימוץ של AI יצירתי במשק קפץ מ-17 ל-43 אחוזים בתוך שנה. ובכל זאת, היא מסמנת קווים אדומים. הסיבה ברורה — שיעור האבטלה בקרב צעירים עירוניים הגיע ל-15.3 אחוזים, ועוד 12.7 מיליון בוגרי אוניברסיטה צפויים להיכנס לשוק העבודה השנה.
מה שסין עושה כאן הוא לא עצירה של AI — להפך. היא ממשיכה לדחוף, להשקיע ולפתוח שוק. אבל היא קבעה עיקרון בסיסי שאין לו מקבילה במערב: אסור להעביר את עלות המעבר הטכנולוגי לעובד. הקייס של ג'ואו לא ישנה את העולם בן לילה, אבל הוא יוצר תקדים שעורכי דין בתחום העבודה ברחבי העולם כבר לוקחים בחשבון. השאלה הגדולה היא לא אם המערב יילך בעקבות סין, אלא תוך כמה זמן.