בקיץ האחרון, מערכות של Google ו-OpenAI ענו נכון על 5 מתוך 6 שאלות באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית — תחרות שמיועדת לתלמידי תיכון הכי חזקים בעולם. כמה חודשים אחר כך, מהנדס תוכנה מסרי לנקה שאל כמה צ'אטבוטים מובילים שאלה פשוטה: הוא צריך להגיע עם הרכב שלו למוסך שנמצא 50 מטר מהבית — ללכת או לנסוע? כולם, כאחד, המליצו ללכת ברגל — ואף אחד מהם לא הבחין בקטע הטריוויאלי שאת הרכב עצמו צריך להביא למוסך.
הפער הזה הוא בדיוק מה שהחוקר אנדריי קארפתי, אחד מהמייסדים של OpenAI, כינה ב-2024 Jagged Intelligence — בינה עם פיצול אישיות, אם תרצו. במקום להמשיך לשאול האם AI כבר חכם יותר מאדם, המונח הזה מציע מסגרת מדויקת הרבה יותר.
המערכות האלה הן לא חכמות יותר או פחות מאיתנו — הן פשוט חכמות אחרת. יש להן שיאים שמפתיעים אפילו מומחים, ויש להן נקודות חולשה שבהן ילד בן שבע יעקוף אותן בלי להתאמץ.
זה לא באג — זו תכונה מהותית של איך שהמערכות האלה בנויות:
- ◂ הן לומדות על ידי זיהוי דפוסים בטקסט דיגיטלי — ויקיפדיה, קוד, כתבות, פורומים.
- ◂ האינטרנט מכיל הרבה ידע, אבל הוא מתעד מה אנשים עושים בעולם הדיגיטלי, ופחות את מה שקורה בעולם הפיזי.
- ◂ בתחומים עם תשובה ברורה נכון-לא נכון — מתמטיקה, קוד — אפשר ללמד אותן באמצעות Reinforcement Learning, והן משתפרות בקצב מסחרר.
- ◂ אבל בכתיבה יצירתית, בפילוסופיה או בחלק מהמדעים — שבהם טוב ורע הרבה יותר מעורפלים — הן פשוט לא מתקדמות באותה עוצמה.
זה משנה גם את הדיון על שוק העבודה. במקום לשאול האם AI יחליף מקצועות, השאלה הנכונה יותר היא אילו משימות בתוך המקצוע יאוטמטו, ומתי. מתכנת ג'וניור כבר מרגיש את הקרקע רועדת תחת רגליו, כי כתיבת קוד היא בדיוק המקום שבו AI מצטיין. רואה חשבון, לעומתו, מחזיק בעמדה קצת יותר יציבה — לא בגלל שהמכונה לא יודעת לחשב, אלא מפני שהעבודה שלו כוללת מגוון משימות, וחלק מהן נופלות בדיוק באחת הזהויות החלשות של הבינה המפוצלת הזו.
החוקר פרנסואה שולה השיק לאחרונה מבחן בשם ARC-AGI 3 — מאות חידות שכל אדם ממוצע פותר ללא אימון מוקדם, אבל אף מערכת מובילה לא הצליחה עד כה לעבור אפילו אחת מהן. זו התמונה הטובה ביותר לאיך שפיצול האישיות הזה מתבטא: אותן מערכות שפותרות בעיות מתמטיקה ברמת דוקטורט, נתקעות בחידות שילד בן 7 פותר תוך דקה.
המעבר משיח של מתי AI יעבור את האדם לשיח של היכן בדיוק המערכת חזקה והיכן חלשה הוא אחד הדברים הבריאים ביותר שקורים בתחום כרגע. זה מאלץ אותנו להפסיק לפחד מהפאנטום ולהתחיל לבחון בפועל — מה המשימה, או תעשייה, או התהליך שלנו בארגון. הפערים אכן נסגרים מהר, אבל הדרך לנצל את הטכנולוגיה לא עוברת דרך האנשה שלה, אלא דרך מיפוי מדויק של מה שהיא עושה טוב ומה שהיא עדיין לא.