משהו אבסורדי קורה בארה"ב: המעצמה שמאכלסת את OpenAI, Google, Meta ואת כל השחקנים הגדולים של עידן ה-AI — היא גם המעצמה היחידה בעולם המערבי שאין לה אפילו חוק AI מרכזי אחד.
לא שהם לא ניסו. למעלה מ-40 הצעות חוק פדרליות הוגשו בקונגרס בשנתיים האחרונות — ורובן מתות בוועדה. הסיבה פשוטה: הרפובליקנים רוצים כמה שפחות רגולציה כדי לא לפגוע בחברות הטק, הדמוקרטים רוצים הגנות חזקות על עובדים וצרכנים — ואין הסכמה.
50 חוקים שונים מ-50 מדינות הם סיוט לתעשייה — אנחנו צריכים חוק אחד לאומי, והמדינות צריכות להפסיק לחוקק לבד
טראמפ אפילו הורה לפתוח מנגנון משפטי שיאתגר חוקי AI מקומיים שנראים לממשל מוגזמים. אבל המדינות לא עצרו. צו נשיאותי לא יכול לבטל את הזכות החוקתית שלהן לחוקק. כי בארה"ב לכל מדינה יש פרלמנט מקומי משלה — בית נבחרים וסנאט מקומי — שפועל לגמרי בנפרד מהקונגרס בוושינגטון.
רק בשבוע האחרון: טנסי חתמה על חוק שאוסר על AI להציג את עצמו כפסיכולוג — עבר פה אחד, 94-0 בבית הנבחרים המקומי ו-32-0 בסנאט המקומי. אורגון חוקקה הגנה על ילדים מצ'אטבוטים שנכנסת לתוקף ב-2027. יוטה סיימה את הפגרה עם תשעה חוקי AI חתומים. וושינגטון חתמה על ארבעה.
מדינת Iowa מקדמת הצעת חוק שקובעת שמי שכתב את הפרומפט — הוא הבעלים של הפלט שה-AI ייצר. שאלת קניין רוחני שטרם נענתה בשום מקום בעולם, וישראל לא תהיה יוצאת דופן.
הפרדוקס הכי גדול בכל הסיפור הזה: הנושא היחיד שטראמפ, הרפובליקנים והדמוקרטים מסכימים עליו הוא הגנה על ילדים — ולכן גם בצו הנשיאותי שלו הוא הבהיר שחוקי הגנת ילדים הם יוצא מן הכלל שלא יגע בו. וזה בדיוק למה 78 חוקי הצ'אטבוט ממשיכים לעבור בכל מדינה ללא עוררין.
אגב, ישראל נמצאת בדיוק באותה נקודה — רק בלי המדינות שממלאות את הוואקום. ממשלת ישראל בחרה במפורש שלא לחוקק חוק AI מקיף, ובמקום זה לתת לכל רגולטור לטפל בתחומו. בשנת 2024 מבקר המדינה כבר קבע ש"אין אף משרד ממשלתי שרואה עצמו אחראי על התחום." בינתיים — אנחנו מסתכלים על מה שקורה בעולם ומחכים.
ארה"ב נמצאת במצב שאף אחד לא תכנן: ממשל שמסרב לרגל, קונגרס שלא מצליח להסכים, ו-50 מדינות שמחוקקות לבד — כל אחת לפי ראות עיניה. לחברות AI שפועלות בכל הארץ זה סיוט תאימות. לשאר העולם זו אזהרה: כשהמעצמה המובילה בטכנולוגיה לא מצליחה לגבש עמדה — כולם עושים לבד, וזה לא בהכרח גרוע.