ג'ף בזוס, מייסד אמזון ואחד האנשים העשירים בעולם, מנהל שיחות מתקדמות עם כמה ממנהלי ההון הגדולים בעולם כדי לגייס קרן של 100 מיליארד דולר — לא לסטארטאפים ולא לפיתוח מודלים, אלא לרכישת חברות ייצור מבוססות בתחומי הגנה, אווירוחלל וייצור שבבים, ולהפוך אותן לאוטומטיות לחלוטין באמצעות AI.

הקרן מתוארת למשקיעים כרכב להמרת ייצור — רכישת חברות תעשייתיות קיימות עם תשתית, לקוחות ופעילות, ואז הכנסת AI פיזיקלי לתוכן כדי לייעל תהליכים, לצמצם עלויות ולהגדיל רווחיות. זהו בדיוק הפלייבוק שאמזון יישמה במחסניה במשך שנים — אוטומציה אגרסיבית ומתמשכת, עד לנקודה שבה החברה מפעילה היום מעל 750,000 רובוטים — קרוב לכמות העובדים האנושיים שלה. בזוס לא ממציא גישה חדשה, הוא מרחיב אותה לתעשייה כולה.

הנדבך הטכנולוגי של הקרן מגיע מ-Project Prometheus, סטארטאפ שבזוס שותף בהקמתו כ-co-CEO לצד ויק באג'אי — מדען עם דוקטורט בכימיה פיזיקלית מ-MIT, שייסד בעברו את חטיבת מדעי החיים של גוגל (Verily) ועבד צמוד עם סרגיי ברין ב-Google X על פרויקטי מונשוט. בשונה ממודלי שפה כמו ChatGPT שעובדים על טקסט, Prometheus בונה AI שמבין ומדמה את העולם הפיזי: כיצד אוויר זורם סביב כנף מטוס, היכן בדיוק חלק מתכתי עלול להישבר תחת לחץ, כיצד חומרים מגיבים בתנאי קיצון. החברה הוקמה רק בנובמבר 2025 — לפני פחות מחמישה חודשים — וכבר גייסה 120 עובדים מ-OpenAI, DeepMind ו-Meta, עם משרדים בסן פרנסיסקו, לונדון וציריך. היא גייסה 6.2 מיליארד דולר וכעת בשיחות לגיוס עד 6 מיליארד נוספים.

נקודות מפתח בעסקה:

• בזוס כבר נסע למזרח התיכון ולסינגפור לשיחות עם קרנות ריבוניות — ערב הסעודית, אבו דאבי וסינגפור שמנהלות ביחד נכסים של כמעט 2.3 טריליון דולר
• JPMorgan Chase נמצאת בשיחות לגבות את הפרויקט דרך יוזמת ה-Resiliency שלה, קרן בהיקף 10 מיליארד דולר שהושקה בדצמבר האחרון
• לאחרונה מונה לדירקטוריון Prometheus דייוויד לימפ, מנכ"ל Blue Origin, שלפני כן ניהל באמזון את כל קו המוצרים הצרכניים — Alexa, Kindle, Echo ו-Fire TV
• לצד בזוס, גם טראוויס קלניק מייסד Uber וגם אילון מאסק דרך טסלה מקדמים חזונות דומים לשינוי תעשיית הייצור עם AI — דור שלם של מנהיגי טכנולוגיה ותיקים חוזר למגרש דרך הדלת של הייצור הפיזי

לסיכום

המהלך של בזוס מסמן מגמה ברורה: ה-AI עובר מהמסך למפעל. לא מדובר בניסוי — מדובר בהימור מחושב של מאה מיליארד דולר על כך שמי שישלוט בתשתיות הייצור הפיזיות, עם AI בתוכן, ינצח את המשחק לטווח הארוך. השינוי הבא לא יבוא בהכרח מסיליקון וולי — הוא יבוא מתוך קווי הייצור עצמם.