המאבק המשפטי המפורסם ביותר בעולם ה-AI הגיע לסיומו. בית המשפט העליון בארה"ב דחה השבוע את הערעור של ד"ר סטיבן ת'אלר, שביקש לרשום זכויות יוצרים על יצירה שנוצרה כולה על ידי אלגוריתם (מערכת בשם DABUS).
מה זה אומר?
במשפט אחד: החוק האמריקאי לא מכיר במכונה כיוצרת. כדי שיצירה תהיה מוגנת בזכויות יוצרים, חייב לעמוד מאחוריה בן אנוש. דחיית הערעור מקבעת את המדיניות הקשיחה של משרד זכויות היוצרים האמריקאי: יצירה ללא מגע יד אדם היא נחלת הכלל (Public Domain).
🤔 רגע, ומה עם הפרומפטים?
זה החלק שמעניין את כולנו. חשוב להבין את ההבדל בין המקרה של ת'אלר לבין השימוש היומיומי ב-Midjourney או ChatGPT:
המקרה של ת'אלר: הוא ניסה להוכיח שה-AI היא היוצרת הבלעדית. הוא הפסיד, והחוק קבע שזה בלתי אפשרי.
העבודה עם פרומפטים: כרגע, משרד זכויות היוצרים טוען שגם פרומפט לבדו אינו מספיק כדי לקבל זכויות יוצרים. מבחינתם, אם כתבת "תמונה של כלב" והמכונה ג'נררה – המכונה היא זו שקיבלה את ההחלטות האמנותיות (צבע, קו, תאורה), ולא אתה.
איך בכל זאת מקבלים זכויות? רק אם תצליחו להוכיח "שליטה יצירתית משמעותית". כלומר: עריכה ידנית של התוצאה, שילוב של מספר כלי AI עם התערבות אנושית כבדה, או שימוש ב-AI כחלק מיצירה גדולה ומורכבת יותר שאתם בניתם.
השורה התחתונה: יצירות AI גולמיות שיוצאות מהפרומפט שלכם אינן מוגנות בחוק. כל אחד יכול להשתמש בהן, ואתם לא יכולים למנוע זאת משפטית. כדי שהתוצר יהיה באמת שלכם בעיני החוק, *אתם חייבים להוסיף לו את הערך המוסף האנושי שלכם מעבר ללחיצה על Enter
The Supreme Court's Non-Decision on AI Copyright is the Decision | Shelly Palmer https://share.google/jjwWSX5mCVeCphr0h